ברוכום הבאום לבית ספר או: אותיות שעברו טיפול המרה. הקורונה תחלוף, אבל מי יציל את העברית, התנ"ך, המורשת ההיסטורית? זה מה שקורה כששרת החינוך מפחיתה בערכו של התנ"ך, ושרת התחבורה מג'ברשת את העברית בשם אג'נדות אופנתיות חולפות. כותב דורון קורן בהארץ: (הפתעה!)
שלטים שקידמו את פני התלמידים בשובם ללימודים בבתי ספר בתל-אביב, רמת גן, גבעתיים ואולי בעוד מקומות, ג'יברשו: "ברוכום הבאום". במחלקות החינוך העירוניות כנראה התרשמו מהצעת הסטודנטית לעיצוב מיכל שומר, שחיברה פונט רב-מגדרי, והנה כך נראה "תפסת מרובה לא תפסת" בשפת הפונטים (זה כן מזכיר קצת "ברוכות הבאות", וממש לא "ברוכים הבאים"). זו איננה עברית רב-מגדרית אלא פשוט טשטֶשֶת. אותיות שעברו טיפול המרה. כי העברית, מה לעשות, "היא סקסמניאקית / רוצה לדעת מי מדבר" (יונה וולך).
זהו עוד איור קטן לאובדן הדרך בלימודי העברית, אובדן שניכר גם בהערתה של שרת החינוך, יפעת שאשא-ביטון, כי "אפשר ללמוד פחות פרקי תנ"ך ולתת יותר מקום להיבט החברתי".
כבר שנים רבות עסוקה מערכת החינוך שלנו "בהיבט החברתי" על חשבון ההיבט האינטלקטואלי,
ועדיין לא נפתרה בעיה חברתית פשוטה ומכוערת כמו חרם על תלמידים. אבל השרה כן צודקת במובן אחד: קשה להזדעזע מהפחתת לימודי התנ"ך נוכח השיעמום שפשה במקצוע הזה, אחרי שעבר ייבוש אקדמי פסבדו-אינטלקטואלי.
במדד הקריאה למשל, כל מערכת החינוך מצויה כיום בכיתה א', או בגימ"ל לכל היותר:
אין כמעט תלמיד בחטיבה או בתיכון שמסוגל להקריא ברהיטות וללא שגיאות פסוק מן התנ"ך או שורה מנוקדת מהשירה העברית.
מבחר אוצרות הרוח העבריים (וצריך לבחור נכון את המבחר) הוא פתח לשכלול מחשבתי, עידון רוחני ותובנות מוסריות – אבל הוא חסום בפני התלמידים. בה בעת, כולם מתאמצים לפתוח עבורם את שערי המתמטיקה (ושערי ה"ברוכום", כאמור) בתקווה שנהפוך לעם של מהנדסים ואלופי היי-טק.
מי שלא נוטה למתמטיקה לא יתעניין בה אם יעמיסו עליו יותר שעות. לעומת זאת, התלמידים אינם מקבלים הזדמנות אמיתית לפגוש את השירה בשיאיה או את התנ"ך בשיאיו, מסיפורי יוסף ועד פסוקי החסד והמשפט, התוכחה והנחמה של הנביאים. טקסט נפלא אחד שמורה סבירה מתווכת נכון ושהתלמיד שולט בהקראתו, ייזכר יותר ממאה שעות עיסוק בינוני ב"היבט החברתי".
ועכשיו, שרת החינוך שאשא־ביטון מבקשת לקדם, כבר משנת הלימודים הבאה: צמצום בחינות הבגרות לארבע בלבד — במתמטיקה, באנגלית, בלשון ובמקצוע בחירה. הבחינה החיצונית במקצועות מדעי הרוח ומדעי החברה תבוטל לגמרי, ובמקומה ייבחנו התלמידים באופן פנימי בבית הספר. בכיתה י"ב יכתבו (יכתבו? אשרי המאמין) התלמידים עבודה רב־תחומית שתשלב שניים מתוך ארבעה מקצועות — ספרות, היסטוריה, אזרחות ותנ"ך.
וזה, אם תשאלו אותי, רק המתאבן. מעניין מה מחכה לנו עד הקינוח.
אתם הבנתם מה מתבשל כאן, או שאייל שני וחיים כהן צריכים להסביר לכם?
שתהיה שנת חוכמה, מבקש קורן, ואני מצטרף: איפה הבוסטר נגד טרללת?
