ערב טוב לכולכם. לאנשי ונשות הצוות של מרכז הכבד, לאחיי ואחיותיי המושתלים. איש מאיתנו לא בחר בכך, אבל נכנסנו למועדון קטן ששינה את חיינו מהקצה אל הקצה.
יש לנו חוויות משותפות, כאבים ותרופות משותפות, אוצר מילים משותף וייחודי. זר לא יבין אותו. פרוגרף, אנזימים, אולם ורד, יש היום עוגה בפינת הקפה? ועוד….
יש עוד משהו שמרחף ברקע הסאגה הפרטית שעברנו, איש איש ומשפחתו, חבריו ויקיריו. זוהי הערבות ההדדית בינינו, כבני אנוש, שקרמה עור וגידים, ונתנה לנו חיים. אני הבנתי זאת הרבה יותר טוב, כשהתעוררתי מההשתלה. חיפשתי דרך להודות למשפחת התורם, אך לצערי לא הגעתי אליה.
אז ניסיתי לעשות טוב, למי שצריך יותר ממני, בדרכים ובמגבלות שלי.
אברהם לינקולן אמר: "להקל על כאבו של האחר, זה לשכוח את כאבך שלך". צ'ארלס דיקנס אמר: " איש בעולם אינו חסר תועלת, אם הוא מסיר במעט ממשאו של האחר".
אנחנו כאן, כי אנשים אלמונים לנו, עם משפחות זרות לנו, איפשרו לנו להיות כאן – איש איש והסיפור שלו.
יש חיים אחרי השתלת כבד, כך מסתבר. אני יודע זאת מתוך ההנאה שבנתינה. בחרתי לכתוב ולעזור ככל שביכולתי, לאנשים נכים וחולים – זה תורם לי בריאות.
איש אחד, מושתל ותיק, שאיתו שוחחתי לפני ההשתלה, בתיווך הצוות כאן, נתן לי כוח להתעורר ולהתמודד. עכשיו תורינו לתת כוח למי שזקוק.
אז תודה בשם כולנו לצוות המדהים של מרכז הכבד, צוות ייחודי במקצועיות, באמפתיה ובחמלה. לא אזכיר שמות, כי אם אשכח- הסתבכתי…
הלוואי שתזכו לקבל את האישורים הנדרשים כדי להשתיל כאן, בשיבא, מבלי לאבד את האופי המיוחד של המרכז הזה.
אלברט שוויצר אמר: " האושר הפנימי שכולנו חשים, לאחר שעשינו מעשה טוב, הוא התזונה שהנשמה דורשת".
דווקא בימים סוערים אלה, בוא ניקח את הכאב שלנו, נלמד ממנו ונתגבר עליו, ונעניק לאחרים מידע, תקווה, אופטימיות וחיוך. אלה אף פעם אינם מספיקים.
בריאות לכולם.
מוטי קלינמן, עשרה חודשים להשתלה.
