"שמעתם פעם שמולה יתפאר או ידבר על עצמו? הוא תמיד אוהב לתאר את האחרים בגדולתם. אחרי קורס הספורט, למשל, הוא סיפר: 'שמע, עופר זה רץ – דבר כזה עוד לא ראיתי. הרגליים שלו כמעט לא נוגעות באדמה יש לו שוונג עצום ונשימה אדירה. בקושי השגתי אותו'." ~ מולה הצנוע מתאר מירוץ בו ניצח. (ילקוט הכזבים, 1956).
בהקדמה לספרו, מציין דן בן אמוץ את הקשר בין כזב וצ'יזבאט: ("האחרון ננטש, כאשר "ותיקי ההסתדרות וכותבי מאמרים ראשיים, החלו פתאום להשתמש בו בפזרנות מדאיגה, בחוסר דייקנות ובהפקרות"), ומסביר את ההבדל בין שקר, מתיחה וכזב:
שקר הוא כשאיש אינו יודע את האמת פרט למספר עצמו. מתיחה היא כשכולם יודעים את האמת, פרט לקורבן המתיחה. כזב הוא כשכולם יודעים שהסיפור אינו אלא שקר ובכל-זאת מוכנים לחזור ולשמוע אותו שוב ושוב…."
החבר'ה בפלמ"ח, עליהם נכתבה יצירת המופת הזו, היו ידועים בצניעותם, הם אהבו להתחרות, זה מול צניעותו של זה, מסביב למדורות. כך נכתב הספר, הצ'יזבאטים לוקטו מהמדורות.
ראש האופוזיציה יוכל לכתוב את החלק השני, כשיתפנה משליחותו בשירות העם.
גם הצ'יזבאטים שלו פוזרו מסביב למדורות שהוא הדליק. הדליק ותידלק.
אז ליקטתי, במיוחד עבור שלושת קוראיי, מספר כזבים צנועים, מתוך המבחר המגוון שעל המדף:
בישיבת הממשלה המיוחדת, שהתכנסה לאחר פטירתו של שמעון פרס ז"ל, הצטנע ביבי: "שמעון ואני נפגשנו כדי לקדם את חזון הטכנולוגיה והחדשנות המשותף שלנו". . עוד סיפר והרחיב ביבי בהספדו המרגש, אודות שיחותיו הלייליות הארוכות עם פרס, ועל ביקורו, ביחד עם רעייתו שרה כמובן, במרכז פרס לשלום.
באזכרה ליצחק רבין ז"ל, הפטיר הצנוע מקיסריה: "יש הסתה מפורשת לרצח נגדי". אין כל צל של ספק, כי משפחתו של רבין שאבה נחמה ותעצומות נפש מההספד הזה.
בנאום ששלח, ממש לאחרונה, למליאת הכנסת ביום השנה לפטירתו של ז'בוטינסקי, פירט בצניעות ארכנית את הישגי ממשלתו, הרחיב אודות תפקידו המרכזי של אביו, פרופ' בן ציון נתניהו, בגיבוש ומימוש תורת ז'בוטינסקי. נתניהו האב, כך גורס בנו, היה יותר ז'בוטינסקי מז'בוטינסקי, כשהוא עצמו, ביבי, ממשיך דרכו, כמובן.
ומה מורשתו של ז'בוטינסקי, ע"פ פרשנותו של ביבי? להילחם בפצצה האיראנית, קל.
הוא סיים את נאומו: לכן נמשיך להיאבק בממשלת ההונאה הכושלת ובמחדליה החמורים – עד שמדינתנו תעמוד מחדש, בריאה ויציבה, על שתי רגליה. יהי זכרו של זאב ז'בוטינסקי ברוך לעד".
ראש האופוזציה, אחד המנהיגים הבולטים שקמו לנו, הוא ברוך כישורים וכשרונות – והמשפט הזה נכתב ללא שמץ של ציניות – אך צניעות לא ממש מובילה בראשם, וגם האמת משתרכת אי שם מאחור.
